הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה מומחה פוליגרף יבצע להם בדיקת פוליגרף, שתקבע מי מהם דובר אמת, וחוות דעתו תהיה מכרעת. הנתבע נמצא דובר אמת והתובע כאמור סרב להיבדק.
התובע מ.מ. הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה כספית בסך 22,000 ₪ כנגד ש.ש. בגין יתרת תשלום שזה חייב לו כטענתו מעסקת רכישת מספר מונית שהנתבע רכש מהתובע.
הנתבע מצידו טען, כי היתרה הנטענת שולמה במלואה לתובע ולראיה התובע מסר לנתבע קבלה על מלוא סכום העסקה בסך 210,600 ש"ח.
התובע הכחיש את קבלת כל הסכום שבקבלה וטען "אמא שלי נפטרה באותה תקופה שמכרתי לו והוא עשה לי העברות כל חודש, גמרנו את העסקה, הלכתי להוציא ביטוח לאומי שאני לא עובד, הבטחת הכנסה וביקשו את חשבונות הבנק של 3 חודשים ואז עליתי על זה שחסר כסף אחרת לא הייתי יודע".
מפסיקת בית המשפט עולה מעדות התובע, כי הנתבע נותר חייב לו 12,000 ש"ח, כטענתו, ויתרת הסכום הנתבע בסך 10,000 ש"ח לא ידע התובע להסביר עבור מה סכום זה נתבע והסתפק בתשובה " אין לי הסבר על 10,000 ש"ח, זו על התקופה שהוא לא נתן לי את הכסף".
בדיון שהתקיים בחודש יולי 2024 הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה ימונה מומחה פוליגרף שיבצע בדיקת פוליגרף לשני הצדדים ויקבע מי מהם דובר אמת, האם הנתבע שילם את מלוא סכום העסקה ובאם לאו ובאם נותר חייב את הסך של 12,000 ש"ח כטענת התובע.
עוד הוסכם כי חוות הדעת של בדיקת הפוליגרף תהיה מכרעת.
לפני כ-10 ימים הנתבע הגיש לתיק בית המשפט את חוות דעתו של בודק הפוליגרף ובהתאם לה נמצא הנתבע דובר אמת. לדברי בית המשפט, התובע סירב להיבדק ע"י מומחה הפוליגרף בטענה שאין לו כסף למימון עלות בדיקת הפוליגרף, וכי "לבית המשפט יש מספיק ניירת כדי לקבל החלטה".
בית המשפט קבע, כי בזיקה להסכמה הדיונית בין הצדדים ולפיה חוות הדעת של בדיקת הפוליגרף תהיה מכרעת ומשנקבע ע"י מומחה הפוליגרף כי הנתבע דובר אמת – התביעה נדחית והתובע ישלם לנתבע את מחיר בדיקת הפוליגרף בסך 1,500 ש"ח והוצאות משפט נוספות בסך 1,500 ש"ח.
אודות המחבר
