אדם עבר בדיקת פוליגרף והוכיח שהוא לא עבריין מין

בית המשפט פסק על אישה לשלם פיצויים בסך 88,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע וחשיפת שמו של אדם על ידי שיימינג בקבוצת פייסבוק כאילו והוא עבריין מין סדרתי.

תחילתה של פרשה זו בפרסום בו הציגה ס. את ע. כעבריין מין ועשתה לו שיימינג בקבוצת פייסבוק בשם "אשת החתול, בלי חליפת ספנדקס". בעקבות פרסום זה הגיש ע. תביעת לשון הרע, אשר הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בחודש דצמבר 2015, לפיו תפורסם התנצלות בקרב חברי קבוצת הפייסבוק בה פורסמה אותה ידיעה, וכן ישולם פיצוי בסך 63,000 ש"ח.

בעקבות הפרסום התראיין ע. באופן אנונימי לכתבה שפורסמה באתר האינטרנט מאקו, בעניין הפגיעה שחווה כקורבן שיימינג ברשתות החברתיות. באותה כתבה התראיין ע. תחת שם בדוי וסיפר כיצד הוכפש והוצג באופן שקרי כעבריין מין בפייסבוק. בעקבות הכתבה ב"מאקו" חשפה ס. את שמו המלא של ע. בקבוצת הפייסבוק, ולטענתו, הדברים שכתבה בקבוצת הפייסבוק עולים כדי הוצאת לשון הרע.

ע. שלח מכתב התראה על ידי בא-כוחו לנתבעת ס. ובה דרש כי תתנצל על הפגיעות החמורות בפרטיותו ובשמו הטוב ותשלם לו פיצויים. הנתבעת שלחה מכתב לב"כ של התובע בו למעשה התנצלה וטענה שלא הייתה לה כל כוונה לפגוע בתובע, הודיעה כי היא מסירה את הפוסט המדובר בו הוזכר שמו של התובע, וכי היא פרסמה הודעת התנצלות בקבוצת הפייסבוק.

בחודש ספטמבר 2016 הגיש ע. תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב כנגד הנתבעת ס. בגין הפרסום בפייסבוק וחשיפת שמו, אשר לטענתו, יצרו שרשרת של תגובות עוינות כלפיו. ע. ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת לחדול מפרסומים עליו וכל פרט הקשור אליו בקרב הציבור, וכן להורות לנתבעת על איסור פרסום שמו. כמו כן, הוא עותר לפיצויים בגובה 120,000 ש"ח.

לטענת התובע ע., הפרסומים הראשון והשני בצירוף חשיפת שמו, עולים כדי פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וכי הנתבעת ס. חרצה את דינו ע"י כך שקבעה, קבל עם ועדה, כי הוא עבריין מין סדרתי: "בהמשך הפרסום גם ערכה הנתבעת השוואה בין התובע לבין אדם אחר, אשר הטריד אותה מינית, לטענתה, בעת שלמדה בתיכון, ובכך חיזקה בקרב קוראי הפרסום את הרושם המוטעה בדבר נכונות הטענה השקרית שנכללה בפרסום הראשון. הפרסום בקבוצת הפייסבוק, אשר בו חברה הנתבעת, גרם להתדיינות בתוך הקבוצה בעניינו של התובע, כולל תגובות חריפות וקישור התובע לפרשה שהיא שקרית מתחילתה. פרסום זה גרם לנידוי התובע, שליחת הודעות נאצה כלפיו וניתוק קשרים חברתיים שהיו לו. התובע מוסיף, כי הוא לא חבר בקבוצה בה פורסם הפוסט, ולכן הוא לא יכול היה להגן על שמו הטוב לאחר הפרסום הפוגעני. התובע אף חושש להראות בציבור שמא יתקל באלימות מצד אנשים שהיו חשופים לפרסום הנתבעת. בעקבות הפרסום, הגיעו לתובע הודעות נאצה גם בצ'אט הפרטי בפייסבוק וגם באפליקציה נוספת שקרויה "פססט". כך למשל התובע קיבל הודעה לצ'אט הפרטי בפייסבוק כאשר להודעה צורפה תמונת קברו של אביו שהושחתה בכתובת נאצה. יצוין, שכנגד התובע לא הוגשה מעולם תלונה במשטרה בגין הטרדה מינית, או תקיפה מינית, והוא מעולם לא תקף או הטריד מינית אף אדם. בגין הפרסום הקודם הוא קיבל פיצוי בנוסף להודעת התנצלות ממנה עולה, כי התובע לא ביצע את הנטען כלפיו. כמו כן, ביצע התובע בדיקת פוליגרף המעידה אף היא על כי לא ביצע כל הטרדה או תקיפה מינית.".

שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, השופטת חנה קלוגמן, קבעה ב-7 באפריל 2019, כי התובע ע. הוכיח בפרסום הוצאת לשון הרע בהתאם לחוק, וכי הנתבעת ס. תשלם לתובע תוך 30 יום את סכום הפיצוי בסך של 25,000 ש"ח, בתוספת החזר אגרה בהתאם לקבלה ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ש"ח. ככל שהתשלום לא ישולם תוך במועד שנקבע יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.