בדיקת הפוליגרף שביצעה התובעת לדרישת המנוח ימים ספורים לפני שנהרג, הוכיחה את נאמנותה לאורך הקשר הזוגי והיא תהיה זכאית לתשלום גמלת שאירים מהביטוח הלאומי.
בחודש אפריל 2021 פוצץ בחולון רכבו של עבריין כשהוא בתוכו. בת זוגו הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו כנגד הביטוח הלאומי בדרישה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח ולקבל מהם גמלת שאירים.
כחודש לפני החיסול ילדה בת הזוג את בנו של העבריין, ולאחר מותו הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לקצבת שאירים מן הנימוק כי בשעת מותו של המנוח התובעת "לא הייתה אשתו או הידועה בציבור המתגוררת עמו".
בת הזוג טענה מצידה, כי בשנת 2016 היא הכירה את המנוח, שהיה מבוגר ממנה ב-10 שנים, ומחודש מאי באותה שנה החלו לצאת כזוג לכל דבר ועניין. החל מחודש אפריל 2019 עברו בני הזוג להתגורר יחדיו בדירה בבעלות אמו של המנוח, והתובעת ניהלה עם המנוח חיים משותפים כבני זוג הידועים בציבור והתגוררו יחדיו עד למועד פטירתו, למעט בתקופות בהן שהה במעצר.
הביטוח הלאומי טען, כי טענותיה של התובעת נבדקו לעומק, היא קיבלה הבטחת הכנסה תוך הצהרות חוזרות ונשנות כי הינה מתגוררת לבדה והקשר עם המנוח אינו טוב, ולפיכך תביעתה לקצבת שאירים נדחתה כדין.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את עמדת הביטוח הלאומי לפיה העובדה, כי המנוח ביקש מהתובעת לבצע בדיקת פוליגרף להוכחת נאמנותה תיזקף לחובתה: "דווקא מבדיקת הפוליגרף שביצעה התובעת לאחר לידת בנם המשותף וימים ספורים לפני שהמנוח נהרג, למדנו כי התובעת הייתה נאמנה למנוח לכל אורך הקשר הזוגי בין השניים".
נוכח כל האמור, לפני מספר ימים קבע השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד, כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור כבני זוג והתגוררו יחדיו לכל הפחות מתחילת שנת 2019 ועד לפטירתו של המנוח בחודש אפריל 2021, ולפיכך התובעת זכאית לקצבת שאירים בהתאם לחוק.
אודות המחבר
