גניבות והונאות של עובדים מוערכות בכ-5% מהמחזור ורובן היו יכולות להימנע ע"י בדיקות פוליגרף. הפעם התגלה שמנהלת חשבונות גנבה וחגגה בקניית מותגי יוקרה וחופשות אקזוטיות.
בכל פעם מחדש אנחנו שומעים שוב ושוב על הונאות, מעילות וגניבות של עובדים הגורמים לנזקים כבדים לארגונים ועסקים ולעיתים אף לקריסתם הכלכלית. מדובר במגיפה חובקת עולם וישראל היא לא יוצאת מן הכלל בתחום זה.
החדשות הטריות ביותר הן על קרלי מילר בת ה-39, מנהלת חשבונות אנגליה, שגנבה כ-80,000 ליש"ט מעסק משפחתי לייצור צבעים, על מנת לממן את ההתמכרות שלה לרכישות ובזבוזים בעיקר של חופשות אקזוטיות ותיקי מעצבים כמו ג'וצ'י, שאנל ולואי ויטון. מילר הודתה ב-19 גניבות בשנת 2022, שהסתכמו בכ-80,000 ליש"ט לאורך תקופה של כחצי שנה מרגע שקיבלה גישה מלאה לכל הכספים והרשומות הפיננסיות של החברה. מילר נדונה בבית המשפט למאסר של שנתיים וחצי.
העבריינית המפורסמת ביותר בתחום זה בישראל היתה ועודנה אתי אלון, ששוחררה מכלא נווה תרצה באוגוסט 2016 אחרי 14.5 שנות מאסר, מתוך 17 שנגזרו עליה. אתי אלון החלה לעבוד כפקידה בבנק למסחר בשנת 1990, ובמשך השנים קודמה לתפקיד של סגנית מנהלת מחלקת השקעות. משנת 1994 סייעה אתי אלון לאחיה, עופר מקסימוב, מכור להימורים, בפרעון חובות ההימורים שלו לגורמים בשוק האפור. אלון הייתה מפקידה בידי אחיה צ'קים בסכומים שונים המשוכים על חשבונה הפרטי בבנק אשר שימשו כהמחאות ביטחון. דהיינו, מקסימוב היה מפקיד את הצ'קים של אחותו בידי נושיו, וביום פרעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק אשר לא נפדה לאלון. החל משנת 1996 התקשה מקסימוב לשלם חובותיו כנגד הצ'קים של אחותו, והצ'קים של אתי אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה בבנק. יתרת החוב הגדולה, בגובה מאות אלפי ש"ח, שהצטברה בחשבונה של אלון בבנק, הניעה אותה לבצע את מעשה הגניבה הראשון, מחשבון של לקוחת הבנק, ב-18 במרץ 1997.
המעילה בבנק למסחר התנהלה בשנים 1997–2002, ובמסגרתה מעלה אתי אלון, בכספי הבנק למסחר בהיקפי ענק שהביאו לקריסתו. בסך הכל מעלה אלון בסך של 254,199,600 ש"ח. במסגרת המעילה פתחה אלון בבנק 206 חשבונות בנק פיקטיביים (לעומת כ-1,300 לקוחות הבנק), בהם העמידה הלוואות גב אל גב, ואת כספי ההלוואות משכה לרשותה. מ-202 חשבונות לקוחות הבנק גנבה אלון ישירות כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.
ישנם דרכים וכלים רבים למניעה או לפחות לצמצום תופעת הונאות וגניבות עובדים מהמעסיק, אולם ארגונים ועסקים רבים לא טורחים להשקיע מחשבה זמן וכסף, ונזכרים לעיתים מאוחר מידי, כשהנזק עצום ובלתי הפיך. כלי יעיל וזול יחסית הוא בדיקות פוליגרף לעובדים. ישנם כאלה שמתייחסים לגניבות העובדים כאל גזירה משמיים שצריך ללמוד לחיות איתה. יש כאלה שמפחדים לבקש מהעובדים לעבור בדיקות פוליגרף ו"להרגיז" אותם, יש כאלה שחוששים שתיגרם "אוירה לא נעימה" בקרב העובדים ומעדיפים לעצום עיניים, ויש כאלה שמפחדים מוועד העובדים. תירוצים לא חסרים, אבל בדיקות פוליגרף לעובדים הן לא פחות מכלי חיוני להישרדותו של כל עסק וארגון, ובמצב של מלחמת הישרדות צריך להסיר את הכפפות ולהיות אסרטיבי בדרישה לבדיקות פוליגרף לעובדים.
מתוך מגוון סוגי בדיקות הפוליגרף, ישנם 3 סוגים של בדיקות פוליגרף לעובדים: בדיקת פוליגרף למועמדים חדשים לעבודה או לעובדים קיימים המקודמים לתפקידים רגישים (בדיקת פוליגרף למהימנות ויושרה תעסוקתית), בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדים במקומות עבודה ובדיקת פוליגרף ספציפית לאירועים ספציפיים.
אודות המחבר
