בית משפט השלום: בדיקת פוליגרף תשמש כראייה במשפט על שכר טרחה

לאחר שהנתבעים הסכימו לפוליגרף, הם הגישו בקשה לביטול בדיקת הפוליגרף שלהם ונדחו. הם ביקשו לבטל חלק משאלות הפוליגרף, נדחו שוב וייאלצו לקיים את בדיקת הפוליגרף המקורית.

עורכת דין ק.ב. ובן זוגה חוקר פרטי י.ד. נתבעו בבית משפט השלום בתל אביב בנוגע לשכר הטרחה על ידי י.כ., שהיה לקוח של עורכת הדין בקשר להליכי גירושין והיא הפנתה אותו גם לקבלת שירותים מבן זוגה החוקר הפרטי.

לטענת התובע הוא שילם לעורכת הדין סכומים משמעותיים במזומן בעבור השירות המשפטי אך היא הפסיקה את הטיפול מטעמים לא ענייניים הקשורים לסכסוך שהתגלע בינו לבין החוקר הפרטי. עקב כך נדרש התובע, לטענתו, לשכור שירותים מעורך דין אחר שימשיך את הטיפול בעניינו והוא ניזוק מכך. בנוסף, כך נטען, התובע לא קיבל מהחוקר הפרטי מלוא השירות שגם עליו שולם במזומן.

לטענת הנתבעים התובע הוא זה שחייב להם כספים בסדרי גודל של עשרות אלפי שקלים רבים. עורכת הדין טוענת שהפסקת הייצוג נבעה מכך שהתובע לא שילם לה חוב בגין שכר טרחה ולנוכח התנהגות מטרידה ואלימה של התובע. עוד טענה גם שמדובר בשכר טרחה בגין עבודה שנעשתה על פני שנים. החוקר הפרטי טוען אף הוא שהתובע חייב לו כספים בגין שירותי חקירה שלא שולם בגינם.

בקדם המשפט בחודש יולי השנה הציע השופט ליאור גלברד, כי שני הצדדים ייבדקו בבדיקת פוליגרף לעניין השאלה אם שולמו תשלומים במזומן בהתאם לשאלות שינסח בית המשפט לתובע ולנתבעים כאשר תוצאות בדיקות הפוליגרף ישמשו ראיה בתיק. הצדדים הסכימו וניתנה החלטה לעניין זה. בהחלטה שניתנה באותו יום הובא לידיעת הצדדים טיוטת שאלות שניסח בית המשפט לבדיקת הפוליגרף וניתנה להם אפשרות להתייחס לשאלות שנוסחו.

כעבור מספר ימים התובע הודיע שאין לו הערות לשאלות וביקש שבדיקת הפוליגרף תיערך במכון פוליגרף שאינו במרכז הארץ מאחר והחוקר פרטי עובד במרכז הארץ. הנתבעים, שלא התייחסו לנוסח השאלות, הודיעו שהם מוכנים להגיע למכון פוליגרף בצפון, למכון פוליגרף במרכז או למכון פוליגרף בכל מקום בארץ, כפי שייקבע ע"י בית המשפט.

כעבור מספר שבועות הגישו הנתבעים "בקשה בהולה לביטול בדיקת הפוליגרף לנתבעים". עתירת הנתבעים היתה שהבדיקה צריכה להיערך לגבי התובע בלבד. לפי הנטען הנתבעים אינם צריכים להוכיח את תביעת התובע שעה שנטל ההוכחה הוא על התובע. נטען כי בדיקת הפוליגרף אמורה להתבצע לתובע בלבד על האמור בתביעתו ולנתבעים על טענותיהם בתביעה שכנגד. עוד נטען, כי התובע משקר וטענותיו "הזויות" וכן הועלו טענות נוספות לגבי אופיו והתנהגותו. לבסוף נטען כי הנתבעים שילמו את שכרו של בודק הפוליגרף ולכן מבוקש להורות על החזר התשלום.

בתגובה שהגיש התובע הוא התנגד לבקשה וטען, כי הנתבעים מבקשים להימנע מבדיקת פוליגרף על מנת להימנע מחשיפת האמת, וכי אין לאפשר להם לחזור בהם מהסכמתם. התובע הסכים להיבדק בבדיקת פוליגרף ובלבד שהנתבעים יבדקו גם הם, כפי שהוסכם.

לאחר שהשופט גלברד נתן את דעתו לטענות הצדדים הוא החליט שדין הבקשה לביטול בדיקת הפוליגרף לנתבעים הינו להידחות: "הבקשה אינה מגלה עילה לביטול בדיקת הנתבעים בפוליגרף ובדיקת התובע בלבד, כפי שהתבקש. בהתאם להסכמות בדיון כל הצדדים ייבדקו בפוליגרף בהתאם לשאלות שינוסחו על ידי בית המשפט ובדיקה זו תשמש ראיה בתיק. ההסדר שנעשה הוא אפוא הסדר כולל שלפיו הבדיקה תיערך לצדדים כולם ולא ניתן, כמבוקש על-ידי הנתבעים, לערוך שינוי חד צדדי בהסכמה זו כך שהתובע בלבד יידרש להיבדק והם יהיו פטורים מהבדיקה".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנדחתה מן הטעם שבקשת רשות הערעור מבוססת על טענה שלא הועלתה לפני בית משפט זה וממילא לא נדונה, ומטעם זה נדחתה בקשת רשות הערעור.

בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי, הוגשה "בקשה לביטול חלקי בשאלות הפוליגרף". בבקשה נטען שהתובע סילק את תביעתו נגד עורכת הדין לתשלום של 150,000 ש"ח וצמצם את הרכיבים לתביעה לסך של 50,000 ש"ח. על יסוד צמצום זה של התביעה נטען כי התביעה היא אך ורק לתשלום על סך של 50,000 ₪ בגין תשלום שלכאורה שולם לעורך הדין חלופי לאחר הפסקת הייצוג, ומשכך חלק מהשאלות בבדיקת הפוליגרף כבר אינן רלוונטיות.

התובע שוב עתר לדחיית הבקשה וטען, כי מדובר בבקשה שהוגשה בדיעבד לאחר שהוא כבר ביצע את בדיקת הפוליגרף, בהתאם לשאלות שקבע בית המשפט, וכי הנתבעים לא ביקשו להעיר על ניסוח השאלות של בית המשפט במועד שנקצב לכך.  עוד טען התובע, כי הוא לא הסכים לצמצם את התביעה לסך של 50,000 ש"ח, וכי הוא תובע את מלוא שכר הטרחה ששולם לעורכת הדין.

בדיון שנערך לפני כשבוע, דחה השופט גלברד את הבקשה לביטול חלקי בשאלות בדיקת הפוליגרף וקבע שחוות הדעת לבדיקות הפוליגרף יתקבלו עד לתאריך 27.10.2022: "…השאלות נראות רלוונטיות, אך הצדדים יהיו כמובן רשאים להשמיע את כל טענותיהם לעניין הרלוונטיות של בדיקת הפוליגרף בתום ההליך וניתן יהיה להידרש לכך ולהכריע באופן סופי בשאלה אם הבדיקה רלוונטית ואיזה משקל יש לתת לה אם בכלל בתום ההליך. אזכיר שהסכמת הצדדים לעניין בדיקת הפוליגרף היא שהיא תשמש ראיה בתיק ולא שהיא תכריע את התיק".