התובע טען שהלווה לנתבע 25,000 ש"ח כדי להיכנס כשותף בעסק והנתבע חתם על הסכם להחזר הכסף. הנתבע טען שהמסמך הוצא ממנו בסחיטה ואיומים. התובע סירב לבדיקת פוליגרף.
התובע ס.נ. הגיש תביעה כנגד הנתבע ס.ו. בבית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בקריות בטענה, כי הנתבע קיבל ממנו הלוואה על סך של 25,000 ש"ח וחתם על כתב התחייבות, אולם מסרב להשיב את הכסף. לדברי התובע, כמתווך נדל"ן הוא ניסה לעזור לנתבע למכור את העסק הכושל בקניון יוקנעם ללא הצלחה. לדבריו, לאחר חצי שנה הציע הנתבע כי התובע ילווה 25,000 ש"ח ויכנס כשותף מקצועי. לדברי התובע, הוא הסכים והוריו נתנו לו כספים שיועדו לכיסוי חובות לקניון. המחלוקת לדבריו החלה על רקע רצון הנתבע לשרוף את העסק על מנת לקבל תקבולי ביטוח ולבסוף נחתם מסמך כי הנתבע ישיב את הכסף.
הנתבע בכתב ההגנה טען, כי התובע לא עומד בתנאי סף להשבת הלוואה, וכי לא הוצגו פרטים לעניין מועד ההלוואה, זמני פירעון, סכומי החזר, וכדומה. לדברי הנתבע, המסמך הוצא ממנו תוך סחיטה ואיומים ובעקבות האיומים החליף מנעולי העסק והוציא צו הטרדה. לדבריו, התובע קיבל תמורה מלאה לעבודתו על ידי הסכומים שמשך מהקופה. לדברי הנתבע, בחודש יוני 2021 הוא ראה את התובע עוסק בהימורים:" התובע ועובד נכנסו מהדלת האחורית, הנתבע ביקש מהם לעזוב והתובע דרש 50,000 ש"ח, לאחר מכן דרש 25,000 ₪ תוך שמאיים שיישחט את הפנים. הנתבע נבהל וחשש לחייו. רשם על המחברת מה שהתובע אמר לו וחתם. המסמך נערך תוך כדי איום בחיים".
בפסק הדין של הרשם בכיר יניב לוזון, הוא מעלה מספר תהיות שיש בהן כדי לאיין את הראיות ולגרום לדחיית התביעה ואחת מהן היא שהתובע סרב לבדיקת פוליגרף בעוד הנתבע היה מוכן לבדיקת פוליגרף: "המסמך נושא תאריך 17.1.21 ובו נכתב 'עבור הלוואה שניתן לי בעבר'. ככל שמדובר על יום ההלוואה אזי הנוסח אינו מתאים לכתוב. היה צריך להיות רשום שניתנה לי היום. במכתב שנשלח ביום 10.8.21 נכתב כי ההלוואה ניתנה ביום 17.1.21. אזי לא ניתן לרשום 'שניתנה לי בעבר'. בפועל הנתבע מעיד כי המכתב נחתם ביום 17.6.21 , כאשר גם תוכנו של המכתב מדבר על סיום התחשבנות כספיות דבר המחזק את גירסת הנתבע. דברי הנתבע בה"ט 41597-06-21 מיום 18.6.21 מלמדים כי כתיבת המכתב היתה ביום 17.6.21- 'אני הודעתי לו אתמול שאני סוגר את העסק…כשאני סגרתי את העסק, הוא איים עלי בקטע שאני אחתום לו על מסמך שאני חייב לו 25,000 ש"ח ואם אני לא אחתום זה יהפוך להיות 80,000 ש"ח'. עצם העובדה שהוצא צו הטרדה מלמדת על נסיבות כתיבת המכתב וחתימתו. גם תכתובת הוואטספ שצורפה לכתב ההגנה מלמדת על אווירה של איומים והפחדות. האם של התובע אומרת כי מועד מתן ההלוואה היה בחודש מרץ 21 'זה היה בסביבות 3/21. הוא אמר שהוא הולך לפתוח עסק עם הנתבע ושהוא יחזיר לו תוך כדי כי הם שותפים'. בעוד טענת התובע והתאריך הנקוב במכתב המדובר בחודש ינואר 21. בתכתובת העניפה שבין הצדדים אין אזכור להלוואה. התובע מדבר בתכתובת כי אביו יודע על השקעה של 50,000 ש"ח שלבסוף נתבע סכום אחר. מכל האמור דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ש"ח".
אודות המחבר
