נהג רכבת נוסעים ביצע עצירת חירום על המסילה ועשה את צרכיו בקטר. רכבת ישראל השעתה הנהג ל-3 חודשים ב-50% מהשכר והנהג פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לדחיית העונש.
בין רכבת ישראל לבין נציגות העובדים הוכרז סכסוך קיבוצי שהחריף בחודשים שקדמו לאירוע הצואה בקטר. מצד רכבת ישראל עלו טענות "להתחלות" נהגים והפסקות שאלו עשו "להתפנות" והכל במטרה לפגוע במעסיקתם הרכבת.
נהג הקטר י.ב. עובד ברכבת ישראל כ-13 שנים ובשבע השנים האחרונות משמש כנהג קטר רכבת נוסעים. ביום 25.3.19, נהג י.ב. ברכבת נוסעים מתחנת מודיעין לחיפה מרכז. בשעה 9:37 בבוקר עצר המבקש את הרכבת עצירת חירום לכ-9 דקות, תוך שימוש בבלם חירום, שהביאה לאי סדרים בתנועת הרכבות באותו הבוקר.
נהג הקטר טען, כי הרגיש התכווצויות וכאבי בטן עזים שאילצו אותו לעצור בחרום, ולבצע את צרכיו על שקיות בקטר. רכבת ישראל מצידה טענה, כי מדובר בעבירת משמעת חמורה, עת הפר י.ב. את הוראות הפעלת הרכבת, עצר את הרכבת בעצירת חירום וגרם בכך לעיכוב רכבות ופגיעה בשירות הניתן לאלפי נוסעים תוך פגיעה בעבודה השוטפת של רכבת ישראל ובתדמיתה.
ביום 2.5.19 התכנסה ועדת הבירור השנייה לישיבת סיכום ובסופו של יום החליטה, כי י.ב. ביצע עבירת משמעת חוזרת והושת עליו עונש השעיה למשך שלושה חודשים בתשלום שכר בשיעור 50%, כנגד עמדת המיעוט של יו"ר ועד העובדים גילה אדרעי.
לבקשת נהג הקטר י.ב. נקבע הליך בוררות. י.ב. טען, כי האירוע היה חריג ואינו בשליטתו, וכי נהגי קטר עושים צרכיהם באופן שוטף בקטר הרכבת. י.ב. טען עוד, כי בדיקת פוליגרף (שהגיש על דעת עצמו) הוכיחה שלא פעל בהתאם להנחיית ועד העובדים, אלא פעל במקצועיות לפי הנחיות רכבת ישראל. נהג הקטר טען עוד, כי הוכיח שעצר בשל מקרה רפואי חריג, שאינו מכניס אותו לחוסר כשירות רפואית המונע ממנו לנהוג בקטר ושאירוע דומה התרחש בעבר בשנת 2016 אז לא ננקט נגדו צעד משמעתי. רכבת ישראל טענה, כי אין כל הצדקה לעשות צרכים בתא הקטר, תוך סיכון הנוסעים, כשיש די והותר הפסקות בהן הנהג רשאי ללכת להתפנות. רכבת ישראל הוסיפה לגבי השקיות שחולקו לעשיית צרכי הנהגים, כי מדובר היה בפיילוט בשנת 2013 שנדחה ובוטל עקב התנגדות גורפת של הנהגים.
הרכב בית דין אזורי לעבודה בחיפה בראשות השופטת, סאוסן אלקאסם, דחה בקשת נהג הקטר לעכב את העונש המשמעתי שהושת עליו עד למיצוי ההליכים במסגרת הדין המשמעתי.
אודות המחבר
