נקבע כי בדיקת הפוליגרף היתה תקינה ומהימנה, כי הניסוח הסופי של שאלות הפוליגרף נתון לשיקול דעתו של בודק הפוליגרף, וכי בדיקת הפוליגרף היא המכריעה במשפט בהתאם להסדר הדיוני.
בפני בית הדין הארצי לעבודה עמד ערעור על החלטה ועל פסק דין של השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין מבית האזורי בחיפה לפיהם ניתן פסק דין על יסוד ממצאי בדיקת פוליגרף בהתאם להסדר דיוני מוסכם, והמערערת חברת פולטק הנדסה חויבה לשלם למשיב כ.ג. סכום של 13,500 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח ועלויות בדיקת הפוליגרף.
פולטק הנדסה התלוננה על אופן יישום ההסדר הדיוני שבעקבותיו נערכה בדיקת פוליגרף וכן על תוצאות בדיקת הפוליגרף וזאת ממספר טעמים: הטענה הראשונה היא כי הצדדים הסכימו על נוסח השאלות שתועברנה לבודק הפוליגרף, ואילו בודק הפוליגרף ערך שינויים בנוסח השאלות. בית הדין האזורי בחיפה דחה טענה זו בקבעו "יש לזכור כי מדובר בבדיקת פוליגרף מן הסתם הניסוח הנדרש על מנת שממצאי הבדיקה יהיו מהימנים ביותר, נתון לשיקול דעתו של בודק הפוליגרף לפי ידיעותיו המקצועיות".
לטעם בית הדין הארצי לעבודה, חברת פולטק הנדסה לא הרימה את הנטל לשכנע כי נפל פגם ביישום ההסדר הדיוני עקב שינוי נוסח השאלות בבדיקת הפוליגרף, כשנטל זה יש להרים באמצעות חוות דעת מומחה לדרך ניסוחן של שאלות על מנת שתוקפה ומהימנותה של בדיקת הפוליגרף תהיה מירבית: "בהעדר חוות דעת כזאת, אין בידינו לקבוע אם שינוי נוסח השאלות פגע בתוקף הבדיקה או במהימנותה או שכלל אותה ולא נסתרה החזקה כי המומחה המוסכם על הצדדים פעל לפי כללים מקצועיים ראויים".
הטענה השנייה היא כי בודק הפוליגרף ערך את בדיקת הפוליגרף לשני הצדדים ובכך נפל לטענתה של המערערת טעם לפגם שכן, משנמצא שהמשיב כ.ג. דובר אמת, נחרץ למעשה גורל הבדיקה של נציגת המערערת. במסגרת ההסדר הדיוני לא נקבע כי הבדיקות תערכנה אצל שני בודקי פוליגרף שונים. נהפוך הוא, נעשתה פניה למכון פוליגרף מסוים בפניו נבדקו המשיב ונציגת המערערת לבקשת הצעת מחיר אשר עם קבלתה שני הצדדים הביעו הסכמה להיבדק באותו מכון פוליגרף. יתר על כן בשלב מסוים אף הגישו הצדדים הודעה משותפת לבית הדין לפיה נכון לאותו מועד המשיב כבר עמד לבדיקת פוליגרף ונציגת המערערת צפויה לעמוד לבדיקת פוליגרף בפני אותו מכון פוליגרף בימים הקרובים. בנסיבות אלה, בהן המערערת שיתפה פעולה במהלך בדיקת פוליגרף בזמן אמת, מושתקת היא מלהעלות את טענותיה על מהלך זה בדיעבד.
הטענה השלישית היא כי קיימת סתירה בין תוצאות בדיקת הפוליגרף שנערך לנציגת המערערת לבין מוסכמה מסויימת בין הצדדים הבאה לידי ביטוי בכך שהצדדים הסכימו שנערך שימוע בתאריך 16.11.2015 ואילו לגבי התשובה החיובית שנתנה לשאלה "האם קיימת לכפיר גבאי שימוע ב- 16.11.2015". נרשם ש"בתאריך 16.11.2015 הנציגה לא ביצעה שימוע…". בית הדין האזורי בחיפה דחה טענה זו וקבע שאין ממש בטענה כי נוצרה סתירה בין תוצאות בדיקת הפוליגרף ולמוסכמה מסויימת: "מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי התובע לא מסכים כי אכן היה מדובר בשימוע אלא כי נציגת המערערת הזמינה אותו לפגישה באותו יום וכינתה אותה 'שימוע' ".
בית הדין הארצי קבע, כי אף בעניין זה, הנמקתו של בית הדין האזורי מקובלת עליו ולא מן הנמנע כי הפער הוא תולדה של משמעות שונה שיוחסה על ידי נציגת המערערת למינוח "שימוע" ואין בו כדי להצביע על סתירה חד משמעית: "נוסיף ונבהיר למען הסר ספק, כי ממצאי פוליגרף כשלעצמם אינם מהווים, במקרה הרגיל, ראיה, אלא ככל שהצדדים יסכימו לכך והטעמים לכך ברורים וידועים, כך שאין בעצם הקביעות של מכון פוליגרף אלא כדי להכריע בהתאם להסדר הדיוני המוסכם, בין אם הם משקפים את האמת לאשורה, על כל דקויותיה, ובין אם לאו".
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בהסדר הדיוני המוסכם ומכך שדינו של הערעור להידחות.
אודות המחבר
