בדיקת פוליגרף החליפה את טקס הבישעה האכזרי בסעודיה

מלך ערב הסעודית פרסם לאחרונה תמונה המתעדת את בדיקת הפוליגרף הראשונה בערב הסעודית משנת 1956, כעדות לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת למלחמה בפשיעה.

מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד, פירסם לאחרונה בעיתונות הסעודית תמונה היסטורית משנת 1956 המתעדת את בדיקת הפוליגרף הראשונה בערב הסעודית, שבוצעה על אזרח סעודי. התמונה פורסמה ביוזמת קרן המלך עבד אל-עזיז למחקר וארכיב, במטרה להראות את התעניינותה של ערב הסעודית בטכנולוגיות העדכניות ביותר הקיימות בעולם למאבק בפשע, הכוללות מכשיר פוליגרף, שייצג באותה תקופה מהפכה טכנולוגית וביטחונית בעולם.

על פי קרן המלך עבד אל-עזיז שנוסדה בשנת 1972, התמונה מראה אזרח סעודי היושב מול בודק פוליגרף העובד על מכשיר פוליגרף, שהונח על שולחן בין האזרח לבודק הפוליגרף, כאשר כמה חוטים מהמכשיר מחוברים לאצבעות ידיו של הנבדק הסעודי.

השקר הוא אחד מביטויי ההתנהגויות הנפוצות ביותר בחברה האנושית וכבר בתקופות היסטוריות מוקדמות חיפשו אחר צורות אבחון שיטתיות יותר לבירור האמת. כך התפתחו העינויים ומבחני דין שמיים. העינויים היו כלי לחקר האמת ולא אמצעי ענישה. הם נועדו לאמת חשד באמצעות הודאה ולכן עונו עדים שאמינותם הייתה מוטלת בספק מלכתחילה.

מבחן האש היה נפוץ באירופה בימי הביניים. בצורתו הפשוטה נדרש החשוד להכניס את ידו לאש. בצורתו המורכבת נערך טקס שלם שבמהלכו צעד החשוד בין שתי ערימות של עצים בוערים. השימוש בברזל לוהט לצורך קביעת אשמתו של אדם היה נפוץ מאוד בתקופות הקדומות. המבחן הוצג באחת מ-2 השיטות: א. החשוד נצטווה ללכת יחף בין 6-12 מחרשות לוהטות. לעיתים נערך המבחן כשעיני החשוד מכוסות. במקרים אחרים נדרש החשוד לגעת ברגליו בברזל הלוהט. ב. החשוד הצטווה לשאת בידיו את הברזל הלוהט למרחק של 2.5 מטרים. משקל הברזל השתנה לפי חומרת העבירה. אחרי הנשיאה נחבשה היד ונחתמה בחותם. 3 ימים אחר כך הותרו התחבושות והיד נבדקה. אם נתגלו בה כוויות ניכרות לעין, אזי החשוד נכשל במבחן. מבחן ברזל לוהט הנהוג בהודו עד היום מתקיים כטקס דתי שבו החשוד משפשף את כפות ידיו בגבעולי אורז ואז הן נעטפות ב-7 שכבות של עלי תאנה המוחזקים בחוטי משי. ברזל מלובן שמשקלו קבוע מונח על הידיים וכך מוטל על החשוד להסתובב 7 פעמים כשבכל סיבוב גדל העיגול. אם החשוד הצליח לעשות זאת בלי כוויות נקבע שהוא דובר אמת.

צורה מיוחדת של מבחן הברזל הלוהט היא מבחן הבישעה הנהוג עד היום בקרב הבדואים. במבחן זה נוגע המובשע (עורך טקס הבישעה) בכף ברזל מלובנת בלשונו של החשוד שלוש פעמים ואחר כך שוטף את פיו במים. אם יימצאו סימני כווייה על הלשון משמע שבלוטות הרוק של החשוד לא פעלו כרגיל והוא פוחד שהמידע שהסתיר יתגלה. הבישעה מתקיימת רק בהסכמה של מי שמוכן לעמוד בה. החוזר בו מהסכמתו למבחן או בורח, נחשב לדובר שקר.

הבישעה נהוגה בחברה הבדואית במקרים של אישומים בעבירות קשות שאין להן עדים או ראיות חותכות. ההליך הוא פומבי ונערך כאמור בהסכמתם של הנבחנים. הבישעה מתבצעת על ידי מובשע מוסמך לדבר וסמכותו עוברת בירושה מאב לבן או לבן משפחה מקרבה ראשונה, ותוקפהּ מיוחס לחסד עליון. טקס הבישעה אינו מעוגן במשפט הבדואי ולא בחוקי השריעה, אלא הוא עֻרפי כלומר, נוהגי.

הבישעה נאסרה בתקופת המנדט הבריטי, וקיומה אסור במדינת ישראל. המלך חוסיין ביטל את הבישעה בירדן בשנת 1976, ובערב הסעודית מת המובשע האחרון ללא יורשים. הבישעה עדיין מתקיימת בימינו במצרים, אצל המובשע מבני העיאַידַה, סמוך לאבו סולטאן שמדרום לעיר איסמעיליה. הבישעה מקובלת גם בקרב כפריים ולא רק בקרב הבדואים, ודורשיה נוהרים אל המובשע שבמצרים גם מהארצות השכנות, וישראל בכללן.