בית משפט השלום בחדרה, שדן במחלוקת לגבי השכרת נכס לעסק למכירת פלאפל, הציע לצדדים לבצע בדיקת פוליגרף, שתוצאותיה יהוו ראייה במסגרת כלל הראיות בתיק.
ראשיתה של התביעה בבקשה לביצוע ארבעה שיקים בסך של 4,329 ש"ח כל אחד, שהגישה המבקשת ש.א. ללשכת הוצל"פ בחדרה. המשיבה ח.ח. הגישה התנגדות לביצוע השטרות, בה טענה כי מדובר בארבעה שיקים שנמסרו כדמי שכירות לפי הסכם שכירות לפיו השכירה המבקשת למשיבה נכס שבבעלותה. לטענתה, במסגרת ההסכם מסרה המשיבה למבקשת ערבות בנקאית בסך של 24,000 ש"ח, אותה מימשה המבקשת, ומכאן שתמורת השיקים נשוא התביעה שולמה למבקשת.
בכתב התביעה טענה המבקשת, כי השכירה למשיבה נכס לצורך הפעלת עסק למכירת פלאפל ביחד עם בעלה של המשיבה, לתקופה שבין 20.1.16 – 19.1.18, וכי החל מחודש מאי 2017 החלו השיקים שנמסרו לה כדמי שכירות לחזור מסיבה של אי כיסוי מספיק. כן טענה, כי המשיבה נטשה את העסק, כאשר נותרו בו בעלה ושוכר נוסף שהוכנס לעסק על ידי הבעל ללא ידיעתה או הסכמתה. לפי דרישתה, פינה הבעל את הנכס בחודש ינואר 2018, ואז התברר לה כי נגרמו לנכס נזקים קשים, לרבות שינויים שבוצעו בו, כאשר לטענתה, לצורך תיקונו ושיפוצו קיבלה הצעת מחיר של 27,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לטענתה, לאור הנזקים הרבים שהותירה המשיבה בנכס, היא פרעה, בעצת בא כוחה, את הערבות הבנקאית בסך של 24,000 ש"ח שמסרה לה המשיבה, וכן הגישה את השיקים שחוללו לביצוע.
לטענת המשיבה, לאחר ששכרה את הנכס עם בעלה, הם השקיעו בו סכום של כ – 60,000 ש"ח בשיפוצו ובהתאמתו למסעדה, והכל בהסכמתה ואף בעידודה של המבקשת. לטענתה, בשל משבר אישי שפרץ בינה ובין בעלה, שכלל אלימות פיזית ונפשית מצדו כלפיה, וכן לנוכח תחרות קשה מעסקים סמוכים, היא עזבה את המסעדה, ובמקומה שכר הבעל עובד מטבח שיסייע לו. לטענתה, לאחר שהמבקשת פנתה אליה בעניין דמי השכירות, הן הגיעו להסכמה לפיה המבקשת תפרע את הערבות הבנקאית שבידיה על חשבון דמי השכירות, וכי התחשבנות סופית תבוצע בתום תקופת השכירות, וכך היה; אלא שבנוסף לכך שפרעה את הערבות הבנקאית, הגישה המבקשת את השיקים לביצוע, בניגוד למוסכם. כן שוללת המשיבה מכל וכל את טענות המבקשת בדבר נזקים, ציוד או לכלוך שהושארו בנכס.
בישיבה המקדמית שהתקיימה לפני כחודשיים, שבו המבקשת ובא כוחה וטענו, כי הערבות הבנקאית נפרעה כנגד הנזקים שנותרו בנכס וכפיצוי על הפרת החוזה מצד המשיבה, ולא כנגד דמי השכירות שלא שולמו. מנגד שבה המשיבה וטענה, כי הערבות נפרעה כנגד דמי השכירות שלא שולמו ואלו העתידיים. במסגרת טיעונו הפנה ב"כ המבקשת שאלה אל המשיבה, האם היא מוכנה להיבדק בבדיקת פוליגרף לגבי תוכן ההסכמה בין הצדדים בדבר מטרת פרעונה של הערבות, והמשיבה השיבה בחיוב. אף המבקשת מסרה את הסכמתה לכך. בעקבות זאת הודיעו הצדדים, כי הינם מסכימים שהתביעה תוכרע על ידי בדיקת פוליגרף שתבצענה המבקשת והמשיבה, בשאלה האם הוסכם כי הערבות תיפרע עבור השיקים העתידיים לתשלום דמי השכירות.
כיוון שהמשיבה מיוצגת בהליך זה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ביקשה באת כוחה שהות לקבל את אישור הלשכה לשאת בהוצאות בדיקת הפוליגרף. בהמשך, ולאחר שניתנה הסכמתה של הלשכה לשאת בהוצאות אלו, נתנה הרשמת הבכירה טלי מירום החלטה מפורטת למינויו של מומחה בתחום הפוליגרף, אשר קביעתו תהא מכרעת בשאלה העובדתית שבמחלוקת, קרי, האם הוסכם בין הצדדים, כי הערבות תחולט כנגד השיקים העתידיים לתשלום דמי השכירות, או שמא כנגד הנזקים שנטען כי נגרמו לנכס.
תשעה ימים לאחר מכן הגישה המבקשת הודעה דחופה ובקשה לביטול ההחלטה בדבר מינוי מומחה פוליגרף בטענה, כי לאחרונה הצליחה לקבל שיתוף פעולה מאת עֵד שעדותו יש בה כדי לשפוך אור על הפרשה באופן שייתר את מינוי מומחה הפוליגרף ואת העלויות הכרוכות בכך. כן נטען, כי "בנסיבות האמורות המבקשת מוצאת לנכון כי אין מקום להסתמך על בדיקה מסוג של בדיקת אמת". בסיכום הבקשה מודיעה המבקשת כי היא מתנגדת לביצוע בדיקת פוליגרף שעל פיה תוכרע התובענה, ועומדת על כך כי זו תוכרע על יסוד ראיות ועדויות שיובאו בפני בית המשפט. המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענתה, העובדה כי המבקשת חזרה בה מהסכמתה לביצוע בדיקת פוליגרף מלמדת כי גרסתה איננה אמת. לטענתה, הבקשה אינה מפרטת מיהו העד אשר יש בעדותו כדי להחליף את בדיקת הפוליגרף, והאם היה עד לשיחה בה סיכמו הצדדים את עניין חילוט הערבות, שהוא לב המחלוקת העובדתית בין הצדדים; שאם התשובה לכך שלילית, אין בעדותו כדי להחליף את בדיקת הפוליגרף בעניין זה. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות.
בהכרעה ציינה הרשמת הבכירה טלי מירום, כי בקשתה של המבקשת הינה, למעשה, בקשה להתיר לה לחזור מהסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים ואשר ניתן לה תוקף של החלטה, וכי נפסק לא אחת, שהסכמה דיונית שהושגה בהליך אזרחי, להכרעת סכסוך בהתאם לממצאי בדיקת פוליגרף, מחייבת את הצדדים לכל דבר ועניין. הרשמת דחתה את הבקשה לביטול בדיקת הפוליגרף ואמרה: " בטרם סיום, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ומתוך מטרה לייעל ולקדם את ההליכים, מוצע לצדדים להותיר את ההסכמה לביצוע בדיקת פוליגרף על כנה, אולם באופן שתוצאותיה לא יכריעו את גורל התביעה, אלא יהוו ראיה במסגרת כלל הראיות בתיק".