האישה, שנחשדה בחוסר נאמנות לבעלה, נמצאה בסלון ביתם ירויה בראשה ובפניה. הקצין שיקר בחקירה, סרב לבדיקת פוליגרף, ועתירתו לקבלת פיצויים של כ-2 מיליון ש"ח נדחתה.
ב-23 ביוני 2015 נמצאה אשתו של ר.נ. בסלון ביתם ירויה בראשה וללא רוח חיים, לאחר שהוא הודיע כי מצא אותה במצב זה עת שב לביתו. ר.נ., ששירת כקצין במשטרה בהצלחה כמעט 30 שנה, נעצר לחקירה בחשד לרצח אשתו. בתום החקירה נסגר התיק בעניינו. בנו, שגם הוא נחקר בחשד לרצח המנוחה, הועמד לדין, אך בהמשך זוכה בעקבות הודעת משטרת ישראל על חזרתה מהאישום.
חקירת המשטרה התנהלה בחשד כי הרצח בוצע על רקע כבוד המשפחה, לאחר שהמנוחה ניהלה על פי החשד קשר אינטימי עם גבר אחר, ועל רקע ניסיון שאירע כשבועיים לפני כן לפגוע במנוחה. בשל תמיהות שעלו בחקירתו של ר.נ. ובשל עמדת המשטרה כי לא אמר אמת בה, זומן העותר לשימוע לקראת פיטוריו, ולאחר שמיעת טיעוניו החליטה המשטרה ביום 28.11.2016 על פיטוריו.
בהחלטת המפכ"ל נקבע: "החלטתי התקבלה לאחר שעיינתי בגרסתך אשר מסרת בחקירתך במח"ש באשר לטיב היחסים בינך לבין אשתך המנוחה המציגים יחסים אידאלים בין בני זוג, אשר עמדו בניגוד גמור לחילופי המסרונים בינכם מספר ימים טרם מותה ומציגים תמונה שונה, בה אשתך המנוחה הביעה את חששותיה לחייה בעוד אתה הפצרת בה לשוב לביתה. בנוסף, עיינתי בטיעוניך בשימוע שנערך לך, ושגם בו, דבריך עולים לכדי אי אמירת אמת. חזרת על גרסתך, תוך סיפוק הסברים לא אמינים לסתירות העולות מתוכן המסרונים. מעל ראשך מרחפת עננה כבדה ביחס לעבירות בהן הנך חשוד ושאותן לא הפרכת לרבות סירובך לביצוע בדיקת פוליגרף לצורך ההליך המנהלי בלבד".
באוקטובר 2018 הגיש ר.נ. לבית משפט השלום בטבריה כתב תביעה כנגד משטרת ישראל וביוני 2020 התקבל ערעור משטרת ישראל על החלטת בית משפט השלום בטבריה בבקשתה למחוק את התביעה על הסף, ונקבע כי בשל העדר סמכות עניינית נמחקת התביעה. באותו היום הגיש ר.נ. עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.
בכתב העתירה טוען ר.נ. כי לאחר האירוע האמור, סרב לעמוד לבדיקת פוליגרף כפי שנדרש ממנו כתנאי להישארותו במשטרה. בהזדמנות זו הוצע לו לטענתו לפרוש מעבודתו ללא פיטורין, תוך קבלת מלוא זכויותיו, אך הוא בחר לדחות הצעה זאת. לטענתו ההחלטה על פיטוריו נעשתה שלא כדין וללא הצדקה, ואין היא נשענת על תשתית עובדתית ראויה. העותר מוסיף וטוען כי פיטוריו על פי עילה של חוסר התאמה, מחייבים הסבר "מהי אי ההתאמה הספציפית אשר גרמה לממונים עליו להגיע להחלטה לפטרו", וכי אין די בעצם החשד למעורבותו ברצח אשתו. ר.נ. מפנה לסעיף בפקודת הקבע של המשטרה, שבו נקבע כי "איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עמה קלון, שהודה בכתב בביצוע העבירה, או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעיות המבססות את החשד – יפוטר". לטענתו משלא ניתנה על ידו הודאה בכתב בעבירה שבה נחשד אין בסיס לפיטוריו. לטענתו ההחלטה בעניינו מושפעת מקישורו למשפחתה של אשתו המנוחה "שידועה ומוגדרת אצל המשיבה כמשפחת פשע". העותר טוען עוד כי "משנסגר התיק נגדו וכאשר לא הואשם ע"י מח"ש וכמובן לא הורשע בגין החשדות שהועלו במכתב הפיטורים, לא היה כל פסול בהתנהגותו שיצר עילה חוקית לפיטורים".
עוד טען ר.נ., כי הצבת הדרישה לעבור בדיקת מכונת אמת כתנאי להמשך השירות, הינה כשלעצמה פסולה. לטענתו בנסיבות העניין לשם בחינת כשירותו לתפקיד לא נדרשה בדיקת מכונת אמת בעניינו. עוד טען כי על פי סעיף לחוק שירות ביטחון כללי, אין להציב בדיקת פוליגרף כאמור לשם בחינת מידת התאמתו של שוטר לשירות, ומשכך "בדיקת הפוליגרף שהעותר נדרש לבצע על מנת לבדוק את התאמתו לא הייתה דרישה חוקית". ר.נ. טען עוד כי כתוצאה מפיטוריו נמנעו ממנו זכויות הנוגעות לתנאי הפנסיה שלו ולקבלת הטבות כספיות. משכך ככל שתתקבל טענתו כנגד פיטוריו, עותר הוא לקבלת פיצוי על נזק ממוני שנגרם לו כתוצאה מפיטוריו בסך 1,938,572 ש"ח.
משטרת ישראל טענה, כי החלטתה "התקבלה על רקע מעשיו של העותר והתנהלותו במסגרת חקירת מח"ש, כמו כן העננה הכבדה שריחפה מעליו בנוגע למעורבותו ברצח ולכל הפחות לאי מניעת הפשע, ואשר העידו לדעת המשיבה על חוסר התאמה לשרת במשטרה, מקל וחומר לתפקיד של פיקוד וקצונה".
משטרת ישראל הוסיפה וטענה, כי החלטתה מבוססת וסבירה, ומשכך אין עילה להתערבות בה, וכי מחומר הראיות עלה כי העותר "ידע על מעשיה של אשתו ואף כעס עליה על כך; על כך ששכנע אותה לחזור הביתה כאשר ידע שמוביל אותה למותה… אופן הירצחה של המנוחה, יריות בראשה ובפניה, מלמד על חומרתו של המעשה וכן על תחושות זעם שהיו לרוצח כלפי המנוחה".
עוד טענה משטרת ישראל, כי בסירובו להתייצב לבדיקת מכונת אמת, נמנע ר.נ. מלפעול לסילוק החשדות שהתגבשו כנגדו, וכי החלטתה להורות על פיטוריו של העותר בשל אי התאמה ולא בשל חשד לעבירה שיש עמה קלון, נועדה בין היתר כדי להימנע מפגיעה בזכויותיו של העותר, הכרוכה בפיטורין על רקע חשד לעבירה שיש עמה קלון.
השופט אלי אברבנאל קבע כי, דין עתירתו של ר.נ. הינו להידחות: " בבסיס החלטת המשיבה אירוע רצח אשתו של העותר בסלון ביתם. העותר הוא שדיווח על כך ומסר כי מצא אותה במצב זה כששב לביתו. התנהלותו של העותר בחמשת השבועות שבהם שהה במעצר, הותירה עננה כבדה מעליו. תשובות תמוהות ומתחמקות לשאלות החוקרים, מעלות כי העותר לא אמר אמת בחקירה ונקט במניפולציות כדי להקשות על חוקריו להגיע לחקר האמת. בשימוע שנערך לו לקראת פיטוריו לא סיפק העותר הסברים לאמור לעיל וחזר על תשובותיו הכוזבות. לכך יש להוסיף כי העותר סרב לעמוד בבדיקת פוליגרף. בחלק מחקירותיו, משהוטחו בעותר השמועות על כך שאשתו לא הייתה נאמנה לו, ומשהוצגה לו התכתבות ביניהם, שבה התבטאה כי היא חפצה במותה כדי להשיג מנוחה ו"תמיתו אותי ותנו לי לנוח", בחר העותר בזכות השתיקה ונמנע מלהשיב לשאלות החוקרים. זאת ועוד, אף שהתכתב על כך עם המנוחה, טען העותר בחקירה כי אינו יודע כיצד המנוחה נפצעה בידה בשבועות שלפני הרצח. מהמקובץ עולה, כי אף בלי להידרש לסירובו של עותר לעבור בדיקת מכונת אמת, העננה שנותרה מעל ראשו ובמיוחד התנהלותו של העותר בחקירה שהתאפיינה במניפולציות והתחמקות, מצדיקים את קביעת המשיבה כי העותר אינו מתאים לשירות במשטרה".