בית משפט השלום המליץ לקיים בדיקת פוליגרף שתכריע במשפט, התובעת נמצאה דוברת שקר לאחר שהכחישה מעורבות בגניבת רכבה לשטחים ותביעתה על סך 171,000 ש"ח נדחתה.
התובעת י.ס. הגישה לבית משפט השלום בבת ים תביעה כנגד חברת ביטוח על סך כ-171,000 ש"ח, וזאת לאחר שהוא נגנב לטענתה בחודש דצמבר 2019 מחניית ביתה. לשיטתה, גניבת הרכב הייתה אירוע לא צפוי ולא מתוכנן ואשר לא הייתה לה מעורבות בו.
חברת הביטוח דחתה את תביעתה של התובעת בטענה שעלו סתירות ביחס לגרסאות ובדיווח שנמסרו לה מאת התובעת כמו גם אי התאמות בנתונים אשר מצביעים כי נסיבות גניבת הרכב התרחשו בשונה משדווח לה. חברת הביטוח טענה, כי דיווח התובעת לאירוע היה כוזב, וכי הוכח כי הרכב עבר בנסיעה חוקית לשטחים, ללא כל צורך בביצוע פעולות לעקיפת מנגנון האיתורן ומבלי שהיה צורך לפרוץ את מערכת ההתנעה ברכב. הלכה למעשה, כך נטען, חברת איתורן כלל לא דווחה במערכותיה על חבלה או פעולה ברכב שיכלו להתריע מפני ניסיון לגנוב אותו. עוד נטען כי לאחר חקירה, התובעת או מי מטעמה היו מעורבים בגניבת הרכב והסעתו לצורך העניין לשטחים.
היות ששאלת מעורבותה של התובעת באירוע הגניבה הנטען היא שעמדה על הפרק ובכוחה היה להכריע את גורל התביעה, המליץ בית המשפט בדיון שהתקיים בחודש נובמבר 2021, כי הצדדים יפנו לביצוע בדיקת פוליגרף במכון פוליגרף שבית המשפט ימנה, וכי תוצאת אותה בדיקת פוליגרף תכריע את התביעה לכאן או לכאן. הצדדים שקלו הצעה זו של בית המשפט וקיבלוה. בבדיקת הפוליגרף שנערכה בדצמבר 2021, נשאלה התובעת: האם את ארגנת יחד עם אחרים את גניבת הסקודה שלך לשטחים ב- 2019?, האם את תיאמת עם אחרים את גניבת הרכב שלך מהחנייה ב- 16/12/2019?. על שאלות אלו השיבה התובעת בשלילה ונמצאה דוברת שקר.
השופט עדי סומך הורה לצדדים להתייחס לממצאים אלה של בדיקת הפוליגרף שתוצאתן הינה דחיית התביעה, אולם התובעת לא הגיבה לפנייה זו של בית המשפט במועד והוא הורה בפסק דין על דחיית התביעה.
בחודש פברואר 2022 הגישה התובעת בקשה לביטול פסק דין ובה נטען, בין היתר, כי היא הסכימה לערוך בדיקת פוליגרף, וזאת בהתחשב בעובדה שהיא סובלת מבעיות רפואיות ובכללן נפשיות כתוצאה מהתקפי חרדה מהן היא סובלת ובעטיין היא נוטלת תרופות חזקות, ושהיה מן הראוי כי עורכי הבדיקות יתייחסו לכך בבדיקתם. נטען כי בית המשפט השיב בדיון לתובעת שעורכי בדיקת הפוליגרף הם אנשים מקצועיים שיבדקו את העניין בטרם יערכו את בדיקת הפוליגרף והיא סמכה ידה על כך. עוד נטען, כי בפועל מכון הפוליגרף אותו מינה בית המשפט לביצוע בדיקת הפוליגרף, כלל לא בדק האם התובעת כשירה לעריכת בדיקת פוליגרף וגם לא ביקש ממנה כל דיווח רפואי המתייחס לבריאותה.
חברת הביטוח טענה בין השאר, כי בקשת התובעת נסבה כל כולה בעקבות תוצאת בדיקת הפוליגרף שהייתה לרעתה, וכי יש לראות בה בתור בקשה לחזור מהסכמה דיונית שהושגה בהליך אזרחי אף שזו על פי הדין גוברת על דיני הראיות ומחייבת לכל דבר ועניין. באשר למצבה הרפואי נטען, כי המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשת הביטול הינם מאוחרים למועד בדיקת הפוליגרף, וכי לא נמצא כל דופי בעבודת בודק הפוליגרף.
בודק הפוליגרף התבקש אף הוא ליתן את התייחסותו לטענות התובעת וזה השיב, כי אין בסיס לטענות התובעת: "לתובעת נערכה כמתחייב בדין שיחה מקדימה אודות מצבה הרפואי וזו השיבה כי יש לה דלקת פרקים וגידים, וכן כי טופלה בנוגדי חרדה וכי הינה מאוזנת, חשה בטוב והביעה רצונה החופשי להיבדק בדומה לנבדקים רבים במצב דומה ואף חמור משלה, ולאור האמור לא הייתה כל מניעה מקצועית לפסול את כשירותה של התובעת להיבדק בפוליגרף."
על כך השיבה התובעת כי על בודק הפוליגרף היה לרדת לשורשי העניין ולברר מהן התרופות שהיא נוטלת ומהי ההשפעה שיש להן על בדיקת הפוליגרף וזאת מכוח חובותיו על פי דין וכי הלכה למעשה נפל פגם היורד לשורשו של עניין שטיבו להביא לביטול חוות הדעת ותוצאותיה.
השופט עדי סומך הורה לתובעת להודיע על רצונה לחקור את בודק הפוליגרף, היא לא הגיבה, הוא דחה את בקשת התובעת לבטל את פסק הדין ואמר בין השאר: " הדין מורה כי מקום בו הסכימו הצדדים להכריע ביניהם בסכסוך אזרחי על פי ממצאי בדיקת פוליגרף, הרי שהסכמה זו מחייבת אותם לכל דבר ועניין וכי בעצם חזרת צד מהסכמה זו מפאת תוצאתה, פועל הדבר לרעתו".