לדברי השופט בדיקת פוליגרף בוודאי אינה נופלת מראיות אחרות, בלתי וודאיות אך בכל זאת קבילות בהליכים משפטיים, כגון חוות דעת סוציאליות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, והערכות של מסוכנוּת.
במשפט שנערך על מחלוקת בנושא זכויות חכירה על דירה בבאר שבע, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, הציע לצדדים לקיים בדיקת פוליגרף אצל מומחה פוליגרף מטעם בית המשפט והודיע כי ישקול לייחס קבילות ומשקל לתוצאות בדיקת הפוליגרף, כמו גם לסירוב להיבדק בבדיקת פוליגרף כדין מי שנמנע מהבאת ראיה. התובעת הסכימה, והנתבעת סירבה.
מעמדה של בדיקת פוליגרף בבית המשפט
מעבר לפסק הדין במשפט זה, ראוי דווקא לציין את דבריו של השופט פרידלנדר באשר לעמדתו על מעמדה של בדיקת פוליגרף בבית המשפט:" עמדתי היא כי הגם שבדיקת הפוליגרף טרם הוכרה כראיה מדעית לאמירת אמת או שקר ניתן לקבלה כראיה עובדתית, בין שאר הראיות, להוכחת תגובות גופניות שהתלוו למסירת גרסה מסוימת, אשר עשויות לבטא דחק נפשי, או היעדרו, בזיקה לאותה גרסה" השופט פרידלנדר מזכיר את חוק הראיות לפיו ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט (סעיף 53 בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971), ושבית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו (סעיף 10א בפקודת הראיות).
תרומת בדיקת פוליגרף לבירור האמת הינה גדולה
בהתייחס לחוק הראיות הנ"ל אומר השופט פרידלנדר: " כלומר, תגובות גופניות המתלוות למתן האמרה או העדות, כפי שהן משתקפות מתוך בדיקת הפוליגרף, הן נסיבות הכרוכות במתן האמרה או העדות, ועשויות להוות "אותות אמת" (או אותות שקר) המשפיעים על מהימנותה, ביחד עם מסכת הראיות בכללותה. עמדה זו טרם נדונה בפסיקת בית המשפט העליון, וממילא אינה סותרת את ההלכה הפסוקה. אמינותה של בדיקת פוליגרף (בממוצע, למעלה מ-80%) עולה בעשרות אחוזים על התרשמות בלתי-אמצעית מסימנים התנהגותיים בעת העדות, ואפילו על עדות ראייה. היא בוודאי אינה נופלת מראיות אחרות, בלתי וודאיות אך בכל זאת קבילות בהליכים משפטיים, כגון חוות דעת סוציאליות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, והערכות של מסוכנוּת. לא בכדי, אפוא, מסתייעים בפוליגרף בחקירות משטרה, ביטחון וביטוח; ואני סבור כי הסתייעות בפוליגרף עשויה לתרום גם לבירור האמת בהליכים משפטיים. ספק רב בעיניי אם מותר לנו שלא לעשות שימוש זהיר בכל אמצעי זמין העשוי לסייע בחקר האמת; בהתאם למגמת המעבר של דיני הראיות מכללי קבילות לעקרונות משקל. ככל שתרבה ההידרשות לפוליגרף בהליכים משפטיים – יגדל התמריץ להשקיע במחקר ופיתוח בתחום זה של התחקות אחר שקרים. חזקה שבעקבות כך ישוכללו אמצעים כאלה ואחרים ויהפכו לאמינים יותר, נגישים יותר, ופולשניים פחות – מה שיצמצם את החשש לטעויות ולפגיעה בכבוד הנבדקים".
אודות המחבר
